רשלנות רפואית הגורמת לתשניק סב לידתי

מהו תשניק סב לידתי? ובכן, תשניק סב לידתי הוא מצב חרום, שבו אספקת החמצן בכלי הדם בחבל הטבור נפגעת קרוב ללידה, או בזמן הלידה. כשל באספקת החמצן והדם לגוף העובר מביא למצב של מצוקה ועלול לגרום נזק למוחו של העובר ולאברים נוספים.

מה הן הסיבות הנפוצות לתשניק סב לידתי?

הסיבות הן בין היתר הפרדות שליה, לחץ על חבל הטבור מסיבה כלשהי עד לחסימה, סוכרת הריון, ירידה בלחץ דם, קרעים ברחם ודימום הגורמים להפחתת החמצן במוחו של העובר.

גם בעת הלידה עלול להתרחש תשניק כתוצאה מזיהום, הסתבכות בחבל הטבור, הסתבכות של לידה מכשירנית, וכולי.

האם יש תמרורי אזהרה מקדימים לתשניק סב לידתי?

חשוב מאוד לאבחן את התשניק בזמן כדי למנוע פגיעה בעובר, לכן צריך לשים לב לסימנים מחשידים כמו תנועות מופחתות שלו, שינוי בפרמטרים מסוימים במוניטור, שינויים בקצב הלב והדופק בגלל מצב של מצוקה וכולי.

סימנים המעידים על כך שהיילוד סבל מהפחתה בחמצן בשל תשניק: אם העובר נפגע כתוצאה מתשניק סב לידתי, הדבר יתבטא אחרי הלידה בפרכוסים, הפרעה בתפקודים נוירולוגים, שרירים רפויים, חומציות נמוכה של דם טבורי, בעיות נשימה, אפגר נמוך, שיתוק מוחין שמתבטא בקושי תנועתי בגפיים, פגיעה רב מערכית, הפרעות של קשב וריכוז, ובמקרה הגרוע ביותר גם חלילה מוות.

על רשלנות רפואית בהריון ובלידה

כאשר לא מבצעים בדיקות בזמן ולא נותנים את הדעת לסימנים חשודים, לא שולחים לבדיקת אולטראסאונד, או מפענחים ברשלנות את הבדיקות, ונגרם נזק – מדובר ברשלנות רפואית בלידה.

הרשלנות נגרמת כאשר לא היה אבחון בכלל, או שהיה שגוי או מאוחר.

כאשר הרופא חורג מהסטנדרט של רופא סביר בטיפול אחרי האבחון, ומתנהל באופן כושל, מדובר ברשלנות רפואית.

רשלנות רפואית המביאה לתשניק סב לידתי:

העדר אבחון במועד או אבחון רשלני

חשוב מאוד לאבחן מצוקה עוברית בזמן, שכן נזק בלתי הפיך עלול להתרחש בשל שיהוי בחילוץ. במקרה כזה מחלצים באמצעות לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי דחוף, כדי שמוחו או אברים אחרים בגופו לא יפגעו.

כאשר לא מאבחנים בזמן, או מאחרים באבחון תופעה מסוכנת של תשניק, ולא מחלצים בזמן את היילוד מהרחם, היילוד עלול לסבול מירידה באספקת החמצן למוחו ויגרם לו נזק נוירולוגי כמו פיגור, שיתוק מוחין, וכולי.

העדר טיפול במועד או מתן טיפול רשלני אחרי הלידה

חשוב לפעול בזריזות. יש מצבים שהצוות לא מתנהל באופן שתואם את הסטנדרט הרפואי מה שגורם לנזקים לבתי הפיכים ליילוד. כאשר לא נותנים טיפול מידי ולא מחלצים בזמן ובמהירות את היילוד מהרחם ונגרם נזק כתוצאה מירידה באספקת החמצן מדובר ברשלנות רפואית

כאשר מבצעים לידת מכשירים באופן רשלני, או שלא מבצעים ניתוח קיסרי באופן מיידי, ונגרם נזק מוחי – יתכן ומדובר ברשלנות רפואית.

סימנים אצל היילוד כמו אפגר נמוך, חומציות נמוכה, מוניטור שמראה נתונים מחשידים, רפיון שרירים וכולי, מרמזים כי היילוד סבל מתשניק. כאשר לא נותנים טיפול מתאים ליילוד ובין היתר תרופות, או החייאה בעת הצורך מיד אחרי הלידה – מדובר ברשלנות רפואית.

כיצד מוכיחים שארעה רשלנות רפואית?

במידה ונגרם נזק, יש להוכיח את הרשלנות הרפואית באמצעות הוכחת שיהוי בחילוץ העובר ובהוצאתו מהרחם. צריך להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין השיהוי בהוצאת העובר מהרחם, ובין הנזק הנוירולוגי שנגרם לו.

במסגרת תביעת הרשלנות צריך להוכיח שהייתה רשלנות באבחון התשניק, ועקב כך נגרם הנזק.

כאשר בית המשפט מקבל את התביעה, הפיצויים עשויים להיות גבוהים מאוד ובין היתר בגין כאב וסבל, עוגמת נפש, הוצאות רפואיות, וכולי.

שימו לב! שינוי במבחנים לקביעת רשלנות רפואית בשל תשניק סב לידתי

עד לפני כ 6 שנים (2014) כדי להוכיח קשר סיבתי בין תשניק ובין הנזק ממנו סבל היילוד, צריך היה להוכיח שהנזק היה שיתוק מוחין מסוים שהתבטא בהגבלה תנועתית. היה ונגרמה נכות קוגניטיבית ליילוד לא הכירו בקשר הסיבתי לתשניק סב לידתי. כלומר, נקבע שתשניק יגרום קודם כל לנכות מוטורית, ורק אם מדובר בדרגה קשה מאוד של תשניק, הפגיעה תהיה גם מוחית קוגניטיבית.
עקב כך, בית המשפט דחה תביעות רבות בעילה של רשלנות רפואית במקרה של תשניק, כאשר היילודים נפגעו באופן נוירולוגי ולא מוטורי.

בשנת 2014 חל שינוי באופן שאין צורך להוכיח קיומם של תנאים מסוימים, כדי לשכנע את בית המשפט במסגרת התביעה, שקיים קשר סיבתי בין תשניק ונכות נוירולוגית. כך נקבע, שגם פגיעה נוירולוגית, ולאו דווקא שיתוק מוחין מסוג ספציפי שמתבטא בפגיעה מוטורית – יכולה להגרם בשל אירוע של תשניק שטופל באופן רשלני. כך, מי שעבר אירוע של תשניק בעת הלידה, והוכיח קשר סיבתי בין התשניק ובין קושי קוגניטיבי כמו פיגור בדרגה גבוהה, ואפילו מצב של הפרעות קשב ללא פגיעה מוטורית -תביעתו הוכרה.

אולי יעניין אותך גם:

רשלנות רפואית בגין אי חיבור למוניטור ואי פענוח מוניטור – זה מה שחשוב לדעת!