פיגור שכלי מוגדר כבעיה קוגניטיבית שמשמעותה עיכוב בהתפתחות שכלית, וחוסר יכולת לרכוש ידע, ומיומנויות שונות.
פיגור שכלי פירושו שהמוח אינו מתפקד באופן מלא ותקין, והוא גורם בכך להתפתחות איטית, ולקשיים בתפקוד יום יומי ולתופעות נוספות כמו קשיים בתנועה וביציבות, בדיבור, בראיה, בשמירה על שיווי משקל, וכולי.
פיגור שכלי יכול להיות תוצאה של תורשה, ולכן במקרים מסוימים, כאשר לא מבצעים מעקב של בדיקות מתאימות במהלך הלידה מדובר ברשלנות רפואית. רשלנות רפואית יכולה להיות קשורה גם לפענוח שגוי של בדיקות, שנועדו לגלות מחלות ומומים, וגם לאי הסבר או אי הפניה למעקב ולביצוע בדיקות נוספות.
רשלנות במעקב במשך ההיריון
בתקופת ההיריון על האישה להיות במעקב רפואי. כאשר לא מבצעים מעקב עלולים להחמיץ אבחנות הרות גורל כדוגמת אי ידיעה על התפתחות של פיגור שכלי אצל העובר.
פיגור שכלי במהלך ההיריון יכול להתפתח בין היתר, כתוצאה ממצוקה עוברית, חוסר חמצן בדם, סיבוך בחבל הטבור, ממחלות ילדים שפוגעות באישה כמו אדמת, שניתן למנוע אותן בחיסון, וכשל בהתפתחות מוח העובר מסיבות אחרות. רשלנות במעקב ההיריון בעניין זה משמעותה שלא גילו במועד התפתחות של פיגור שכלי בעובר.
כאשר עולה חשש לרשלנות רפואית במעקב ההיריון יש לעיתים עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. מדובר בתביעה שעילתה הולדה בעוולה. התובעים יטענו שהיה אפשר לגלות התפתחות של פיגור שכלי אצל העובר במשך ההיריון, לו רק היה מתבצע מעקב רפואי כראוי, שהיה מאפשר לאישה להחליט אם ברצונה להפסיק את ההיריון. להרחבה: האם אי המלצה על הפלה הינה רשלנות רפואית?
אי הפניה לבדיקות או ביצוע לא תקין שלהן
כל אישה ובפרט אישה שיש לה גורמי סיכון צריכה להיות מופנית לביצוע בדיקות. מדובר בגורמי סיכון כמו גיל האישה, או מקרה משפחתי של ילד שסובל מתסמונת דאון ופיגור שכלי. במקרים אילו ממליצים לאישה לעבור בדיקת מי שפיר ו/או סיסי שליה – בדיקות שיכולות לאבחן את המחלה ביילוד.
תביעות רשלנות עוסקות בין היתר בכך שהאישה הגם שהייתה במצב של סיכון, לא נשלחה לבצע בדיקות מעקב כנדרש או שהבדיקות לא בוצעו באופן תקין.
פענוח מוטעה של הבדיקות
עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית קיימת גם כאשר פענוח התוצאות אינו תקין. אם בבדיקת שקיפות עורפית עולה חשד לקיומה של תסמונת דאון, ולא מפענחים זאת, אזי לא שולחים את האישה לבדיקות מתקדמות כמו מי שפיר, ומכאן, שפענוח שגוי גרם לתוצאה רשלנית.
כאשר נופלות טעויות בפענוח תוצאות של הבדיקות ויש התעלמות מהממצאים, והאבחון של הבדיקות עקב כך הוא שגוי, קמה עילה לתביעת רשלנות רפואית.
העדר הסבר או הפניה למעקב
חשוב מאוד לדווח ולגלות לאישה את תוצאות הבדיקות שמעלות חשד כי העובר סובל ממום הקשור לפיגור שכלי, זאת כדי לאפשר לה לקבל החלטה אם ברצונה להמשיך את ההיריון או להפסיקו. אם מסתירים מידע רפואי חשוב בשגגה, או בכוונה, יכולה לקום עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
בית המשפט
בית המשפט דן פעמים רבות בתביעות שעילתן הולדה בעוולה, ועליו לפסוק אם יש במקרה זה או אחר אם היתה רשלנות רפואית בהריון שהביאה ללידת ילד שסובל מפיגור שכלי.
בית המשפט קבע כי כאשר רופאים לא שלחו את האם לבצע בדיקות לגלוי מומים, הגם שהיה צורך להגדיר את ההיריון כהריון בסיכון גבוה והיה צורך לשלול קיומם של מומים בעובר בבדיקות מתקדמות, ובעיקר באילו היכולות לגלות תסמונת דאון – מדובר ברשלנות רפואית, מאחר וכתוצאה מהמחדל הרפואית נולד תינוק שסבל מתסמונת דאון ופיגור שכלי.
לסיכום
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר לא מפנים את האישה לבדיקות גנטיות שיש בהן גם כדי לגלות גם פיגור שכלי, כאשר מפענחים את תוצאות הבדיקות במהלך ההיריון באופן לקוי, וכאשר לא מסבירים את התוצאות, או לא מפנים את האישה למעקב נוסף ולבדיקות מקיפות ומתקדמות.
צריך לציין כי בדרך כלל כשתביעות רשלנות רפואית מתקבלות בתי המשפט פוסקים פיצויים גבוהים וזאת בשל הטיפול המורכב וההוצאות הרבות הכרוכות בטיפול בילד הסובל מפיגור שכלי .
חשוב מאוד לפנות לטיפול משפטי בהקדם אם עולה חשד לרשלנות רפואית בכל הקשור לבדיקות בהריון, וללידת ילד שסובל מפיגור שכלי.