החלטה על הפסקת הריון היא דילמה קשה גם כאשר ידוע שקיים חשש ממשי ללידת יילוד שסובל ממום. עם זאת, יש מקרים שבהם בני הזוג לא יודעים כלל שהעובר סובל ממום מולד, ונמנעת מהם היכולת להחליט להפסיק את ההיריון. מדובר במחדל שיכול לעלות לכדי רשלנות רפואית ולהוות עילה להגשת תביעת נזיקין. במסגרת התביעה יתבעו פיצויים שמטרתם לפצות על ההוצאות הסבל והכאב בגידול של ילד שסובל ממום מולד.
מעקב רפואי הכרחי
בזמן ההיריון, על האישה לעבור בדיקות מעקב רבות אשר מטרתן לברר שהעובר בריא ושלם, ואינו סובל ממחלות מומים או תסמונות. מעקב רפואי תקין ויסודי מאפשר ברוב המקרים לאתר נזקים ומומים בזמן ההיריון.
באילו מקרים לא מתגלים מומים מולדים או מחלות אצל העובר?
- כאשר לא מפנים את האישה לבדיקות הנדרשות במסגרת מעקב ההיריון ולא נותנים לה מידע לגבי קיומן של בדיקות מתקדמות;
- כאשר לא מתייחסים לרקע הרפואי של האישה ולגנטיקה שלה ולא מפנים לייעוץ/ברור גנטי;
- כאשר לא נותנים את הדעת לגורמי סיכון שיש לאישה ולא מפנים לבדיקות מיוחדות;
- פענוח בלתי תקין של תוצאות בדיקות עלול למנוע מהאישה את היכולת להחליט על הפסקת ההיריון;
- כאשר לא מיידעים את האישה בתוצאות הבדיקות, ולא ממליצים הפסקת הריון בעת הצורך;
חובת מסירת מידע
על הצוות הרפואי מוטלת חובת מסירת מידע בכל הקשור למצבו הבריאותי של העובר, וזאת כדי לאפשר לאישה להחליט מתוך רצון חופשי אם ברצונה להמשיך את ההיריון או להפסיקו.
מום מולד בעובר יכול להיות סיבה להפסקת הריון. מום בעובר מכל סוג שהוא, פגם באברים, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, תסמונת דאון וכולי, יש בהם לשנות ולהשפיע על כל מהלך החיים של היילוד ושל בני המשפחה. לפיכך, קיימת חובת יידוע על הצוות הרפואי בקשר למצבו של העובר, והעלמת המידע יכולה להוות רשלנות רפואית. עם זאת, אין להתייחס לכל מקרה באופן גורף. לא תמיד ילד שנולד עם מום מולד הוא תוצאה של רשלנות רפואית ולא תמיד ניתן למנוע את הלידה.
הסכמה מדעת
הסכמה מדעת קובעת את הזכות של המטופל לקבל מידע מלא כדי שתינתן לו האפשרות להחליט, להימנע מטיפול או להסכים לטיפול מסוים. באם הזכות של האישה להפסיק את ההיריון בעקבות חשד ללידת ילד חולה מופרת מסיבה כלשהי, עולה חשש לרשלנות רפואית.
תביעה בעילת הולדה בעוולה
העילה שעומדת בבסיס תביעת רשלנות רפואית בהריון היא עילת הולדה בעוולה. הכוונה היא שהיילוד נולד כשהוא סובל ממום רפואי כה קשה, שעדיף ולא היה בא לעולם כלל.
במסגרת התביעה מבקשים לבדוק האם ניתן היה לזהות את המחלה ממנה סובל היילוד, והאם הרופאים התנהלו ברשלנות בכל הקשור לאיתור המום, ולחובתם ליידע את האישה ולהמליץ לה על הפלת העובר.
טענה נוספת שעולה במסגרת תביעה כזו היא שבני הזוג היו מפסיקים את ההיריון אם היה נודע ומתגלה להם שהעובר סובל ממומים מולדים. לחילופין, עולה טענה מצד הנתבעים שגם אם היה ידוע להורים על המום, ההורים לא היו מבקשים לסיים את ההיריון בהפלת העובר. טענה נוספת היא שלא היה ניתן אישור להפלה על ידי הועדה להפסקת הריון.
פסיקת בית המשפט
תובעים טענו במסגרת תביעה כי היו סימנים ללידה מוקדמת וכן חשד למומים בעובר, ולהן צריך היה לפסיק את ההיריון עם אשפוז האישה בשל דימומים. מדובר במחדל ולכן קמה להם עילת הולדה בעוולה.
בית המשפט בדק האם מדובר ברשלנות רפואית, דחה את התביעה וקבע, שלא הוכח שהיתה רשלנות מצד הרופאים בכך שלא המליצו על הפסקת הריון, ולא הפנו את האישה לוועדה להפסקת הריון. נקבע שלא היתה סכנה לאישה היולדת, ולא היה שום סימן לבעיה רפואית ביילוד. כמו כן לא היה בחומר הרפואי תיעוד לקיומו של מום מולד. סיבוך במועד קרוב ללידה אינו סיבה להפסקת הריון. לפיכך, העובדה שלא נתן מידע לאישה אינה נחשבת לרשלנות. כמו כן ועדה להפסקת הריון לא היתה מאפשרת להפסיק את ההיריון בנסיבות האמורות.
מקורות:
רשלנות רפואית בהריון ולידה עורך דין יוסף ג'יברי. אי המלצה על סיום הריון.
רשלנות רפואית בהריון . סבר סטוביצקי ושות'. עורכי דין.
אתר רשלנות רפואית. האם רשלנות רפואית באי שקילת הפסקת הריון מאוחרת ?