הריון הוא מצב רפואי רגיש, המצריך מעקב רפואי צמוד על מנת לשמור על בריאות האם והעובר. על הרופא המטפל לזמן את המטופלת לבדיקות שגרתיות וכן להקשיב לתלונותיה, אשר לא פעם מעידות על בעיה רפואית הדורשת טיפול.
מחדל לבצע אחד מאלו, עלול לגרום לנזקים חמורים לאם ו/או לעובר ובוודאי עת שמדובר על הריון תאומים, אשר מטבעו מורכב יותר ודורש ערנות מוגברת מצד הרופא המטפל.
רשלנות רפואית – הגדרה
מתן טיפול רפואי חייב להיעשות על פי נהלי הטיפול המקובלים לאותו סוג של טיפול, תוך שמירה על חובת הזהירות כלפי המטופל. משמעה של זו היא קבלת החלטות באופן מקצועי ובשיקול דעת, מתן תשומת לב ראויה וקבלת הסכמה מדעת של המטופל לטיפול.
כאשר הרופא מפר חובות אלו וגורם כתוצאה מכך לנזק פיזי ממשי למטופל, זוהי רשלנות רפואית. כל מי שנפגע מטיפול רפואי רשלני, רשאי לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו, כאשר התביעה תוכל לכלול הן נזקים ממוניים (כגון פיצוי בגין הוצאות רפואיות) והן נזקים בלתי ממוניים (כגון כאב וסבל).
רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל סוג של טיפול ולמרבה הצער, היא נפוצה מאוד גם במסגרת הריון, לרבות בהריון של תאומים. העדר מעקב רפואי מתאים אחר מצבה של האם, התעלמות מתלונותיה, פענוח לא נכון של בדיקות רפואיות, יכולים להביא לנזק חמור לאחד מן העוברים או לשניהם: בעיות בהתפתחות, שיתוק מוחין, מומים שונים ובמקרים טרגיים, יכולה רשלנות רפואית לגרום אף למוות.
מעקב רפואי רשלני
אחת מחובותיו החשובות ביותר של הרופא המלווה מטופלת בהריון היא לבצע מעקב רפואי ראוי אחר מצבה ומצב העובר. עת שמדובר על לידת תאומים, מחויב הרופא לנקוט במשנה זהירות וערנות על מנת לשמור על בריאותם של שני העוברים, אשר לא פעם קצב התפתחותם הוא שונה.
בעוד שאחד יכול להיות בריא לחלוטין, העובר השני יכול לסבול מבעיה או מצוקה, הדורשת טיפול. הסכנה הגדולה בניהול מעקב רפואי רשלני היא העדר אבחון של ליקוי, בעיה או מצוקה אצל האם או העוברים, כך שהם אינם מקבלים את הטיפול הנדרש. התוצאה יכולה להיות גרימת נזק פיזי חמור לאחד העוברים או לשניהם, לעיתים נזקים בלתי הפיכים.
כך למשל, בדיקה של הערכת משקל, בדיקה פשוטה המתבצעת לאורך כל שלבי ההריון: במקרה אחד, הרופא לא הקפיד לבצע בדיקה זו ובשל כך לא אובחן כי אחד העוברים לא התפתח במשך כמה שבועות. במקרה אחר, דווקא בוצעה הערכת משקל אך זו הייתה שגויה ומנעה את ההחלטה להפנות את האם לניתוח קיסרי מיידי בשל גודלם של העוברים. בשני המקרים הללו, היו העוברים במצוקה רבה בעת הלידה ונגרמו להם נזקים מוטורים חמורים שניתן היה למנוע לולא הרשלנות בניהול המעקב הרפואי.
הריון בסיכון גבוה
במקרים לא מעטים, הריון תאומים מוגדר כהריון בסיכון גבוה, לעיתים פשוט בשל העובדה כי מדובר בהריון מרובה עוברים ולעיתים בשל גורמים אחרים כגון גילה של המטופלת, חשד לסכרת הריון ורעלת הריון.
ההחלטה על הגדרת ההריון כהריון בסיכון גבוה, יכולה להיעשות כבר בתחילת ההריון ולעיתים במהלכו, עת נוצרו נסיבות המעוררות חשד לבריאות האם ו/או העוברים. להגדרת ההריון כהריון בסיכון גבוה יש חשיבות רבה היות שמשמעותה היא כי האם תהיה במעקב רפואי צמוד יותר, תופנה לבדיקות שונות ותכופות יותר, לרוב תינתנה הנחיות ייחודיות לטיפול ולמנוחה כדי למנוע סיכון לעוברים.
על כן, אי הגדרת ההריון כהריון בסיכון גבוה כאשר הדבר נדרש, יכול לגרום לנזקים לאם ו/לעוברים אשר ניתן היה למנוע אותם לו הייתה האם תחת ההשגחה המתאימה.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית?
כפי שראינו, ישנם מקרים שונים של רשלנות רפואית בהריון תאומים, אשר מקורם בנסיבות שונות: אי הפניית האם לבדיקות הדרושות, פענוח לא נכון של הבדיקה, אי הגדרת ההריון כהריון בסיכון גבוה. כל אלו עלולים לגרום לנזקים פיזיים משמעותיים לעוברים. כיצד מוכיחים כי התנהגותו של הרופא המטפל הייתה רשלנית?
ראשית יש להוכיח את קיומה של חובת הזהירות, כאשר זו מתקיימת באופן טבעי במסגרת יחסי רופא – מטופל. לאחר מכן, יש להוכיח כי חובה זו הופרה על ידי חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, קרי כי כל רופא סביר אחר היה נוהג באופן שונה באותן הנסיבות ומונע את הנזק שנגרם. לאחר מכן יש להראות כי אכן נגרם נזק פיזי ממשי לאם ו/או לעוברים, קרי, אין המדובר בנזק מינורי בר חלוף ולבסוף, יש להראות את קיומו של קשר סיבתי בין הנזקים לבין הטיפול הרפואי.