אין היום מעקב היריון או לידה ללא שימוש במוניטור. מכשירי המוניטור הם זמינים ומלווים את המעקב אחר ההיריון והלידה
באופן רציף.
המוניטור מסייע לעקוב אחרי מצבו של העובר תנועותיו ברחם, וגם אחרי הצירים של היולדת. המכשיר פועל על פי גלי קול אולטראסאונד. המוניטור משפיע על ההחלטות שנוגעות למועד ואופן הלידה.
מתי קמה רשלנות רפואית שקשורה למוניטור?
רשלנות בנוגע למוניטור מתרחשת במקרים הבאים:
- כאשר לא עושים במהלך הריון ולידה בדיקות מוניטור כנדרש;
- כאשר מחברים את המוניטור באופן לקוי או כאשר מתעלמים מתוצאותיו – במקרה כזה לא ניתן לגלות אם העובר במצוקה: למשל שאין לו מספיק חמצן, שהלב שלו האט, שתנועותיו איטיות יותר, וכולי. כאשר העובר סובל ממצוקת חמצן עלול להגרם לו נזק מוחי ועשוי אפילו להגיע למוות חלילה;
- כאשר בשל רשלנות שקשורה למוניטור – לא מטפלים בעובר שנמצא במצוקה ולא מחלצים אותו מהרחם;
ההתרשלות של הרופא היא אי עמידה במבחן הרופא הסביר כלומר האם באופן הנסיבות, רופא סביר היה מקבל החלטה אחרת שקשורה לתוצאות המוניטור וזאת ממה שקרה בפועל.
במסגרת תביעת רשלנות רפואית יש צורך להיעזר בחוות דעת מומחה ובמסמכים רפואיים כדי להוכיח את הרשלנות ואת הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות והנזק.
חשוב לציין שאם הוכח רשלנות שקשורה למוניטור בהריון ובלידה הפיצויים הם בדרך כלל גבוהים.
תביעת רשלנות רפואית בשל לידה ללא מוניטור
לבית המשפט הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית בה נטען כי בית החולים התרשל בלידה תינוק שסבל משיתוק מוחין לאחר שנולד בלידת ואקום ללא חיים, ועבר החייאה.
התובעים טענו שהאישה חוברה למוניטור אלקטרוני שהיה אמור לבדוק דופק וצירים. מנגד נטען שבתקופה זו, בשנות ה- 80 , לא היו מספיק מכשירי מוניטור בבית החולים. בית המשפט התבסס על רישומים רפואיים לאחר שהאישה טענה שהיא לא זוכרת את פרטי האשפוז. בית החולים טען שבתקופה הרלוונטית היה במחלקת רק מכשיר מוניטור אחד, בעוד שהתובעים טענו שהיו מספר מכשירים, וגם אם היה רק מכשיר אחד – היה צורך להכניסו ללידה ולא ברור מדוע לא חיברו אותה למוניטור.
בית המשפט קיבל את טענות בית החולים לפיהן לא היה מקובל אז לעשות שימוש נרחב במוניטור.
נפסק, שיש להחליט על פי מה שהיה מקובל באותו זמן – מכשירי מוניטור לא נעשה בהם שימוש כבשגרה וברוב הלידות לא נעשה שימוש במוניטור.
נקבע שהעובדה שלא חיברו את האישה למוניטור תואמת את מה שהיה מקובל אז, ולכן לא קמה רשלנות מצידו של בית החולים.
רשלנות רפואית בפענוח מוניטור
בית משפט פסק פיצויים בסך של כמיליון ₪, במקרה בו רופא שחרר לביתה יולדת עם מיעוט מי שפיר, ולא השאיר אותה למעקב של מוניטור בבית החולים זאת לאחר שהיו שינויים בדופק העובר.
נקבע שהרופא לא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן הנסיבות, וחלה במקרה זה רשלנות בפענוח המוניטור ובהתנהלות הרופא.
צוות רפואי לא שם לב שהמוניטור צפצף והיולדת נפגעה פגיעה מוחית.
במקרה אחר, פסק בית המשפט המחוזי פיצויים בסכום של 6 מיליון שקלים על בית חולים, בשל רשלנות רפואית, עקב כך שהצוות המטפל לא שם לב לצפצוף המוניטור שהוחלש, ולא איתרו דום לב של היולדת במשך זמן רב, כך שהיא נפגעה פגיעה מוחית משמעותית ונותרה במצב של צמח.
לסיכום
יש חשיבות גורלית לגילוי במועד של מצוקה עוברית, שבאה לביטוי בהפרעות בקצב הלב של העובר , דופק איטי או שינוי בתנועותיו בתוך הרחם. שינויים בדופק, ובתנועות העובר עשויים לסמן על מחסור בחמצן או הפרעות בקצב הלב -דבר שבמקרים רבים מאוד מצריך חילוץ מידי של העובר.
את השינויים הללו ניתן למדוד ולאתר באמצעות בדיקת מוניטור. מכשיר שאמור להיות בנמצא בכל בית חולים ליולדות ובמרפאות, ועליו לפעול באופן תקין.
במקרה של מצוקה עוברית חשוב לחלץ את העובר במועד, ולכן כאשר לא מחברים את היולדת למוניטור אפשר שמדובר ברשלנות רפואית במקרה שמצבו הבריאותי של העובר עובר שינוי. כאשר לא מגלים מצוקה עוברית בשל אי חיבור למוניטור, כשל בפעולת המוניטור, או בפיענוח, עלולים להחמיץ את חילוץ העובר בין באמצעות ניתוח קיסרי או באמצעים אחרים, דבר שעלול לגרום בהמשך לנזקים בלתי הפיכים ולסבל בל ישוער ליילוד ולמשפחתו.