שיתוק מוחין הוא הגדרה לכשלים נוירולוגיים שקשורים למערכת העצבים המרכזית, ושנגרמו כתוצאה מנזק למח העובר או היילוד בזמן ההיריון, במהלך הלידה, או אחריה.
שיתוק מוחין יכול להתרחש בין היתר כתוצאה מלידה מוקדמת, או כאשר לא הגיע מספיק חמצן למח, בגלל זיהומים, או חבלה וכולי.
העדר אבחון לקיום סיכון לשיתוק מוחין במשך ההיריון, בלידה או אחרי הלידה, עלול להיחשב לרשלנות רפואית. מכאן שכאשר מתעורר חשש שהצוות הרפואי התרשל, ובעקבות הרשלנות נולד עובר שסובל משיתוק מוחין, יש לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.
מה עלול לגרום לשיתוק מוחין ?
לידה מוקדמת;
הפחתה באספקת חמצן למח העובר;
זיהומים;
פגמים מולדים;
חבלה או טראומה בזמן ההיריון;
איך באה לביטוי הפגיעה הנוירולוגית ?
המחלה באה לביטוי בבעיות בגפיים, שיתוקים, הפרעות בדיבור, בשמיעה, בהתפתחות, פיגור שכלי, קושי באכילה, עוויתות, בעיות נשימה וכולי .
הסימנים מתגלים לעיתים מיד אחרי הלידה, כאשר מבחינים בעיכוב בהתפתחות התינוק. במקרה כזה חייב הצוות הרפואי לבצע בדיקות הדמיה, דם, וכולי. חשוב מאוד לאבחן שיתוק מוחין מוקדם ככל האפשר כדי לאפשר טיפולים כמו פיזיותרפיה, ותרופות.
אבחון של שיתוק מוחין בתקופת ההיריון
במהלך ההיריון יש להפנות את האישה לבצע בדיקות מעקב היות ובעזרת בדיקות אילו ניתן לאתר סימנים מחשידים המראים שהתפתחות העובר אינה נורמאלית. הרופא צריך לזהות את הסימנים החשודים באמצעות הבדיקות ועליו ליידע את האישה לגבי התוצאות הצפויות ולאפשר החלטה באשר להפסקת ההיריון.
אי ביצוע מעקב הדוק בהריון, והתעלמות סימנים מחשידים, או מתלונות של האם, כמו כאבים או חולשה מיוחדת, יכולים לעלות כדי רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה.
שיתוק מוחין שעלול להתרחש בזמן הלידה
שיתוק מוחין יכול לקרות במהלך הלידה, כאשר הסיבה העיקרית לכך היא מצוקה נשימתית של העובר, המעידה על מחסור בחמצן למח העובר. כשל זה יכול לגרום לנזק מוחי . אם לא מזהים את המצוקה של העובר בזמן, ולא נותנים טיפול מהיר, ודואגים לחלץ את העובר, תיתכן עילה לרשלנות רפואית כאשר נולד יילוד שסובל משיתוק מוחין.
שיתוק מוחין שמתרחש אחרי הלידה
שיתוק מוחין יכול לקרות גם אחרי הלידה. הסיכון לכך הוא בעיקר בפגים שהם חשופים לזיהומים באופן מוגבר. על הצוות הרפואי מוטלת החובה לעקוב אחרי מצבו הרפואי של היילוד במקצועיות ובאחריות מוגברת.
מתי קמה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בשל שיתוק מוחין ?
בהריון – כאשר מתגלה שהיה מעקב רשלני אחרי ההיריון, וזאת בעיקר משום שניתן לאבחן פגמים גנטיים וכשל בהתפתחות העובר במהלך ההיריון. כאשר עקבו ברשלנות אחרי התפתחות העובר ולא אבחנו חשד לשיתוק מוחין או לא ביצעו בדיקות לאיתור מחלות זיהומים וכולי, יתכן וקמה עילה להגיש תביעת רשלנות רפואית.
בלידה – כאשר לא אבחנו מצוקה עוברית במהלך הלידה, ובין היתר לא הבחינו שהעובר אינו מקבל מספיק חמצן, אספקת הדם לעובר ירודה, חבל הטבור שנכרך סביב העובר או שהיולדת סובלת מקרע ברחם, הפרדות שליה, וכולי.
כאשר בוצעה לידה מכשירנית )ואקום או מלקחיים) באופן רשלני, כאשר לא ביצעו לידה קיסרית בנסיבות שהצריכו זאת, העריכו באופן שגוי את מנח העובר ואת משקלו – ולכן שגו בבחירה לגבי לשיטת הלידה.
אחרי הלידה – לא אבחנו זיהומים כמו דלקת בקרם המוח,לא גילוי מצוקה אחרי הלידה כמו הפסקת נשימה ובעיות בקצב הלב.
התיישנות
על התובע להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25 ( 7 שנים מהגיעו לגיל 18) .
התובעים
הורי היילוד בהיותם אפוטרופוסים טבעיים יכולים לתבוע בתביעת רשלנות רפואית עד הגיעו של התובע לגיל 25.
הנתבעים
הרופא המיילד, הרופא שעקב אחרי ההיריון, הצוות הרפואי, בית החולים, משרד הבריאות, קופת החולים, וכולי.
הפיצויים
פיצויים בתביעה כזו שמתקבלת, הם בדרך כלל גבוהים, שכן התובע סובל מנכות כל ימיו. הפיצויים כוללים פיצויים בגין הוצאות, ועזרת צד ג' היותר ומדובר בנזק בלתי הפיך.
לסיכום
חשוב מאוד לפנות לעורך דין מומחה בתחום, וכמובן שיש צורך בחוות דעת מומחה שיבדוק את המקרה ויסייע בהוכחת התביעה. חשוב לציין שיש מקרים שלא ניתן למנוע שיתוק מוחין, מאחר ואי אפשר לזהות את המצוקה העוברית במועד ולמנוע נזקים.
עם זאת, כאשר יש הוכחות שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם ליילוד, לבין ההתנהלות הרשלנית של אנשי הצוות, יש לבחון האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית או לנסות ולהשיג פיצוי מחוץ לכותלי בית המשפט .