כל תביעת רשלנות רפואית מתבססת על מסמכים רפואיים ובראשם, חוות דעת מומחה. כך גם כאשר מדובר על תביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה.
חוות הדעת מסבירה את מקרה הרשלנות ואת היקף הנזק שנגרם לאם ו/או לעובר כתוצאה וכן את הקשר הסיבתי שבין הטיפול לבין הנזק.
מהי חוות דעת רפואית?
על מנת לבסס תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח כי הטיפול שניתן היה רשלני וכי הנזק שנגרם הנו תוצאה של אותו טיפול. הראייה המרכזית המבססת את תביעת הרשלנות הרפואית היא חוות דעת של רופא מומחה, בה מפרט המומחה מדוע הטיפול שניתן סטה מסטנדרט הטיפול הסביר, מהו היקף הנזק שנגרם וכן יסביר את קיומו של הקשר הסיבתי בין הטיפול הרשלני לנזק.
כאשר מדובר על תביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה, יש לפנות למומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, אשר יסביר את שלושת המרכיבים הנ"ל: קיומו של מקרה רשלנות, חומרת הנזק והקשר הסיבתי בין השניים.
חשוב לציין כי התובעת היא זו הנושאת בעלותה של חוות הדעת הרפואית. יחד עם זאת, אם תתקבל התביעה, הרי שבמסגרת הפיצוי הכספי, ייכלל גם סכום של החזר הוצאות התביעה, הכולל כמובן גם את עלות חוות הדעת הרפואית.
כמה חוות דעת נדרשות לתביעה?
מטרתה של חוות הדעת הרפואית היא לבסס את עילת הרשלנות ובמרבית המקרים יש צורך בחוות דעת אחת בלבד. אולם ככל שישנם סוגי נזק שונים, או כאשר הטיפול שניתן הנו בתחום רפואי אחד ואלו הנזק שנגרם הוא בתחום רפואי אחר, יהיה צורך במספר חוות דעת שונות.
בתביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה, יש צורך קודם כל במומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, אשר יבסס את הטענה כי הייתה רשלנות במהלך תקופת ההיריון ו/או בעת הלידה.
כאשר הנזק שנגרם הוא בתחום זה, למשל, פגיעה ברחם של המטופלת, הרי שאותה חוות דעת תוכל לבסס גם את סוג הנזק, חומרתו והקשר הסיבתי שבין הטיפול לנזק. לעומת זאת, כאשר הייתה למשל רשלנות רפואית בלידה אשר גרמה לנזק נוירולוגי או אורתופדי לעובר, יהיה צורך בחוות דעת רפואית נוספת של מומחה בתחום, אשר יבסס את הקשר הסיבתי שבין הרשלנות בלידה לבין הנזק שנגרם.
האם ניתן להגיש תביעה ללא חוות דעת?
בשל העלות הכספית של חוות הדעת הרפואית, בה נושאת כאמור התובעת, עד למועד קבלת הפיצוי הכספי, עולה במקרים רבים השאלה בקרב נפגעי רשלנות רפואית, האם קיימת אפשרות להגשת התביעה ללא צירוף של חוות דעת מומחה. ובכן, מבחינה פרוצדוראלית ניתן לעשות כן היות שהחוק אינו את הנפגע/ת להגיש עם התביעה חוות דעת רפואית, אולם הדבר אינו מומלץ.
מדוע? חוות הדעת הרפואית, היא זו המבססת את קיומו של מקרה הרשלנות ואת חומרת הנזק שנגרם כתוצאה ממנו. זו מהווה את הראיה המרכזית בכל תביעת רשלנות רפואית ועל בסיסה מכריע בית המשפט האם לקבל או לדחות את התביעה, על כל המשתמע מכך.
על כן, תביעת רשלנות רפואית המוגשת ללא חוות דעת מומחה, היא בעלת סיכויים נמוכים מאוד להתקבל. בשל חשיבותה של חוות הדעת, חשוב מאוד לפנות לרופא בעל שם בתחומו, אשר כותב חוות דעת משפטיות, משמש עד מומחה בתביעות רשלנות רפואית וכי דעותיו מתקבלות בדרך כלל על ידי בית המשפט.
מומחה מטעם בית המשפט
כאשר מוגשת חוות דעת רפואית מטעם התובעת, רשאי הנתבע להגיש חוות דעת מטעמו, אשר מטרתה לסתור את שנקבע בחוות הדעת של התביעה. זו תטען כי הטיפול שניתן למטופלת תואם את סטנדרט הטיפול המקובל ולחילופין, אם תיקבע רשלנות, הנזק הנטען אינו תוצאה של הטיפול הרפואי.
בית המשפט אשר בפניו מובאת התביעה, מכריע בה על בסיס חוות הדעת הרפואיות שהוגשו לו. היות שהשופטים אינם אנשי רפואה, אלא משפטנים, עולה מטבע הדברים לא פעם קושי בקבלת הכרעה בין חוות הדעת הסותרות. החוק נתן בידי בתי המשפט פתרון לבעיה זו: מינוי מומחה רפואי ניטרלי מטעמו.
השופט יגדיר למומחה הרפואי מהן נקודות המחלוקת המרכזיות בתביעה ובאלו שאלות מתחבט בית המשפט ומבקש את סיועו. לבעלי הדין תינתן כמובן האפשרות להפנות שאלות למומחה הרפואי ולחקור אותו על מנת לנסות ולהטות את כף המאזניים לטובתם.