מיילדות היא שם כולל לתחום של התמחות בהריון ובלידה. רופאי נשים הם מומחים בתחום המיילדות. רשלנות בתחום המיילדות כמו כל רשלנות רפואית, עלולה לגרום לפגיעה/נזק בלתי הפיכים במקרה זה בעובר ו/או ביולדת.
כאשר עולה חשד לרשלנות במיילדות, יש לפנות בהקדם לעורך דין מומחה בתחום, כדי שיבדוק את החומר הרפואי ויבחן אפשרות להגשת תביעה מתאימה. במסגרת תביעת הרשלנות, יש צורך להוכיח את מעשה הרשלנות שבעקבותיה נגרם הנזק וזאת בעזרתו של מומחה מתחום המיילדות, שחוות דעתו תצורף לכתב התביעה.
רשלנות במיילדות
רשלנות במיילדות היא תחום רחב שכולל רשלנות במעקב בתקופת ההיריון ו/או טיפול רשלני בזמן הלידה, שגרמו לנזקים ליולדת או ליילוד. אין ספק כי מדובר בנזקים קשים מאוד אשר יש להם השפעה על חיי המשפחה כולה.
רשלנות בהריון
מדובר בהתנהלות רשלנית כושלת בתקופת ההיריון כמו : מעקב רשלני, אי הפניה לבדיקות או לבדיקות מתקדמות או לאבחון גנטי, אי בדיקה של היסטוריה רפואית של האישה ובין היתר מחלות וגורמי סיכון, העדר אבחון של מומים מולדים,מומים גנטיים, תסמונות (כמו תסמונת דאון, תסמונת האיקס השביר) אי אבחון של מחלות גנטיות, אי אבחון של רעלת הריון, העדר טיפול ומעקב הדוק אחרי סכרת הריונית, וכולי. עקב העדר אבחון תסמונת או מחלה גנטית בהריון לא מתאפשרת הבחירה להפסיק את ההיריון.
רשלנות בזמן הלידה
רשלנות בתהליך הלידה כוללת בין היתר כשל בניתוח קיסרי, כשל בלידת מכשירנית כמו בלידת ואקום או לידת מלקחיים, זיהומים, מצוקה עוברית שלא נותנים עליה את הדעת, איחור בחילוץ העובר שעלול לגרום לחוסר חמצן, נזק מומחי בלתי הפיך, שיתוק מוחין פיגור שכלי, פרכוסים, מצבי הכרתי נמוך של היילוד, וכולי.
כאשר הצוות הרפואי אינו נותן דעתו לקיומם של סימני מצוקה של העובר – לא ניתן טיפול בזמן, ולא מפנים את האישה במהירות לחדר ניתוח לצורך ביצוע ניתוח קיסרי וזאת לאחר שעבר זמן רב בניסיונות לחלצו בלידה רגילה.
מצב נוסף הוא "פרע כתפיים" אשר יכול לגרום במצבים חמורים לשיתוק ואפילו לתמותה. מדובר במצב שבו קשה לחלץ את כתפי היילוד. מצב סיכון לפרע כתפיים הוא כשהעובר גדול, במצב של סכרת הריונית והריון במשקף עודף . צריך להיערך מראש ללידה שבה צפוי מצב של פרע כתפיים, תוך ידיעה לגבי צורך בניתוח קיסרי.
חריגה מסטנדט הזהירות
רשלנות בלידה מתרחשת כאשר הרופא סוטה מסטנדרט הזהירות הסביר. סטנדרט זהירות סביר זה ידוע בשפה המשפטית כמבחן הרופא הסביר. חוות הדעת של המומחה הרפואי שמוגשת עם התביעה מבקשת ללמד על הסטיה מסטנדרט הזהירות. מדובר ברכיב שיש להוכיחו כחלק מהוכחת עוולת הרשלנות.
כאשר הרופא המיילד חורג מסטנדרט הזהירות המקובל ומהתנהלות מקובלת, כמו למשל מתמהמה במצב שבו העובר נמצא במצוקה בזמן הלידה, לא מפנה מיד את האישה לניתוח קיסרי וכולי, מדובר ברשלנות בלידה שתוצאתה נזקים בלתי הפיכים.
אי עמידה בסטנדרט הזהירות באה לביטוי גם במצב בו הצוות הרפואי לא נתן דעתו לסימני אזהרה כמו תלונות של האישה, החלשות תנועות העובר, אי התקדמות הלידה לאחר זמן רב, עיכוב של הרופא, דחייה של ניתח קיסרי כאשר יש צורך לחלץ את העובר במהירות וכולי .
יש מצב שבו נדרש שיקול דעת באשר לשיטת הלידה (לידה רגילה, ניתוח קיסרי ,לידת מכשירנית) וזאת בהתאמה למנח העובר, מצבו הרפואי, ומצבה של האישה. כאשר נבחרת שיטת לידה שאינה מתאימה למצב הקיים, יתכן ומדובר ברשלנות.
הסכמה מדעת
הרופא העוסק במיילדות חייב לתת לאישה מידע לגבי כל הטיפולים הרלוונטיים, הסיכונים והסיכויים שכרוכים בטיפולים אילו, ובין היתר להסביר לאישה גם לגבי ניתוח קיסרי. הטיפול שניתן לאישה צריך להיות מתוך הסכמה מדעת לאחר שהוסבר והובהר כל הכרוך בו, והעדר הסכמה מדעת נחשבת לרשלנות רפואית במיילדות.
אולי יעניין אותך גם:
רשלנות רפואית שגורמת לשיתוק ע"ש ארב
רשלנות רפואית בלידה שמובילה לתשניק סב לידתי – דעו את זכותיכם!