ברחבי העולם, קשירת צינורית הזרע היא פרוצדורה שכיחה מאוד. זו מהווה עבור זוגות רבים, אשר אינם מעוניינים בילדים כלל או בילדים נוספים, תחליף לקשירת החצוצרות אצל האישה, הליך מורכב יותר הכרוך בלא מעט סיכונים.
למרות כי מדובר בהליך רפואי פשוט אשר מסתיים בהצלחה בדרך כלל, הרי שכמו בכל הליך רפואי, יכולים להיות מקרים של רשלנות רפואית, החל מהותרת צלקת וכלה בכניסה להריון.
אודות ההליך הרפואי
קשירת צינורית הזרע היא הליך כירורגי פשוט יחסית הנעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית ואינו מצריך הרדמה כללית. במסגרתו קושר הרופא במיקום מסוים את הצינורית כך שהדבר מונע מתאי הזרע להישפך בעת הפורקן המיני של הגבר.
באופן הזה, לא ייכנסו תאי זרע אל גוף האישה וכך ניתן למנוע היריון. ברחבי העולם מדובר בהליך פופולארי מאוד בקרב זוגות, אשר בוחרים בו על פני קשירת חצוצרות של האישה, פרוצדורה מורכבת יותר באופן משמעותי.
כמו כן, גברים רווקים רבים אשר אינם מעוניינים בילדים, עוברים קשירה של צינורית הזרע, על מנת שלא להיות תלויים באמצעי מניעה כגון קונדום או גלולות. למרות שכיחותו בעולם ולמרות העובדה כי מדובר בהליך רפואי פשוט, בארץ, אין לו ביקוש רב ועל כן נעשה הוא מעט מאוד. ניתן להעריך כי הסיבה העיקרית לכך היא ההבדל התרבותי בין ישראל ליתר מדינות המערב, שם שיעור הילודה נמוך יותר באופן משמעותי.
רשלנות רפואית בביצוע ההליך
כאמור מעלה, קשירת צינורית הזרע היא פרוצדורה כירורגית פשוטה אשר נמשכת בדרך כלל כחצי שעה ובסיומה, המטופל יכול לשוב לביתו. אולם, כבכל הליך רפואי, ישנם מקרים יוצאי דופן, במסגרתם נגרם למטופל נזק פיזי. לעיתים, הנזק הוא תוצאה של אירוע או נסיבה שלא ניתן היה לצפות אותם ולעיתים הוא תוצאה של רשלנות רפואית. כלומר, סטייה של הרופא המטפל מסטנדרט הטיפול המקובל ועל ידי כך גרם לנזק שניתן היה למנוע אותו. למשל:
- כניסה להריון: זהו הנזק החמור ביותר שיכול להיגרם בטיפול זה, שהרי זוהי בדיוק התוצאה ממנה ביקש המטופל להימנע. במצב זה, מסיבה כלשהי, התאפשר מעבר של תאי זרע לשופכה גם לאחר ביצוע ההליך ונקלט הריון.
- הותרת צלקת: כאשר הפרוצדורה מתבצעת באמצעות חתך, זו בוצעה שלא באופן מיומן והרופא הותיר למטופל צלקת.
- העדר מעקב רפואי: לאחר הטיפול, התלונן המטופל על סימפטומים שדרשו עריכת בירור רפואי או ביצוע מעקב. הרופא לא עשה כן וגרם לאי אבחון של בעיה ובכך לאי קבלת טיפול והחמרת מצבו של המטופל.
- בעיות בסיפוק המיני: מחדל לבצע את הפרוצדורה על פי הנדרש, גרם לבעיות בסיפוק המיני של המטופל.
אי הסכמה מדעת
לצד רשלנות בביצוע ההליך הרפואי עצמו, ישנם גם מקרים בהם לא קיבל הרופא הסכמה מדעת לטיפול. זו מהווה ראשית לכל, פגיעה באוטונומיה של המטופל, עילת תביעה עצמאית וברת פיצוי. כמו כן, כאשר נגרם למטופל נזק שלו ידע על הסיכוי להתרחשותו, היה בוחר שלא לעבור את הפרוצדורה, קמה עילה של רשלנות רפואית.
במסגרת חובתו של הרופא לקבלת הסכמה מדעת, מחויב הוא למסור למטופל את כל המידע הרלוונטי אודות הטיפול. כאשר מדובר על קשירת צינורית הזרע, על הרופא להבהיר למטופל בין היתר כי אמנם מדובר בהליך הפיך אך הפרוצדורה לביטול ההליך היא מורכבת יותר ואין המדובר בהליך קצר ופשוט כמו קשירת הצינורית. מידע זה הוא חיוני מאוד לכל מטופל השוקל לעבור את הפרוצדורה הזו על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת בעניין. במקרה שבו מטופל לא היה מבצע את קשירת צינורית הזרע לו היה מקבל מידע זה, ניתן לטעון לרשלנות רפואית.
הגשת תביעה
אדם שנפגע מטיפול רפואי רשלני, זכאי לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו: הפסד הכנסה, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, פגיעה באיכות החיים וכיו"ב. קבלת הפיצוי מצריכה הגשת תביעה נגד הגורם המתרשל ולשם כך על המטופל שנפגע לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית.
עורך הדין ידאג לקבלת כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים וכן יפנה למומחה רפואי בתחום האורולוגיה, לצורך כתיבת חוות דעת מומחה. זו מהווה למעשה את הבסיס המרכזי של התביעה, במסגרתה מפרט המומחה מדוע סטה הרופא המטפל מסטנדרט הטיפול הסביר, כיצד התנהגותו הובילה לנזק הנטען ומהו היקפו וחומרתו של נזק זה.