הריון בסיכון גבוה הוא מצב שבו המטופלת זקוקה להשגחה רפואית צמודה יותר, מעל המקובל, ביחס להריון רגיל, זאת על מנת לשמור על בריאותה ועל בריאות העובר.
במצב זה, מחויב הרופא להפנות את המטופלת לבדיקות מסוימות, בהתאם לנסיבות המקרה ולבצע מעקב רפואי תכוף יותר לעומת הריון רגיל. מתן טיפול רפואי בלתי מספק, באיזה משלביו, יכול לגרום למטופלת ו/או לעובר לנזקים חמורים ואם יוכחו כל רכיבי הרשלנות הרפואית, ניתן יהיה להגיש תביעה כספית לקבלת פיצוי בגין כל הנזקים שנגרמו.
מהו הריון בסיכון גבוה?
ישנם מצבים שונים בהם יוגדר הריון כהריון בסיכון גבוה, כך למשל, כאשר מדובר בריבוי עוברים ובעת חשד לאבחון מחלות ובעיות רפואיות כגון סכרת הריון, בעיות לב, מחלות במערכת הנשימה וחשד לרעלת הריון . כמו כן, לעיתים קרובות, כאשר גילה של המטופלת מבוגר יחסית, ישנם סיכונים בריאותיים שאינם קיימים או קיימים בסבירות נמוכה, בהריון בגיל צעיר ועל כן יוגדר ההריון כהריון בסיכון גבוה.
הגדרה של הריון בסיכון גבוה, משמעותה כי המטופלת תופנה לבדיקות רפואיות באופן תכוף יותר לעומת הריון רגיל, ו/או תופנה לבדיקות מסוימות, ספציפיות, לשם מעקב אחר גורם החשש בהריון. כמו כן, לרוב, תקבל המטופלת הנחיה למנוחה מרובה ולעיתים אף מוחלטת, לאורך חודשי ההריון. הרופא המלווה הריונות בסיכון גבוה, שומר על קשר טלפוני רציף עם המטופלות ופוגש אותן לעיתים קרובות יותר, על מנת לוודא שההריון מתקדם כראוי.
נביא להלן מספר דוגמאות לרשלנות רפואית בהריון בסיכון גבוה, כאשר נציין, כי אי הגדרת הריון כהריון בסיכון גבוה, כאשר הנסיבות מחייבות זאת, היא כשלעצמה יכולה להוות רשלנות רפואית. מדוע? היות שבמצב שכזה, המטופלת לא תקבל את הטיפול וההשגחה הרפואית המתאימים והדבר עלול לגרום לה ו/או לעובר לנזקים חמורים, נזקים אשר לא היו מתרחשים לו היה ההריון מוגדר כהריון בסיכון גבוה והמטופלת הייתה מקבלת את הטיול המתאים על פי סטנדרט הטיפול המקובל.
העדר אבחון, אבחון שגוי ואבחון מאוחר
במקרים בהם לא אובחנה במהלך ההריון, בעיה רפואית מסוימת, אובחנה לא נכון או עת שמדובר על אבחון מאוחר, יכולה זו להחמיר ולגרום לנזקים משמעותיים. מצב זה נכון לכל הריון באשר הוא, אך עת שמדובר על הריון בסיכון גבוה, פוטנציאל הנזק הוא רב יותר. הנזקים לאם ולעובר יכולים להיות בלתי הפיכים ולהסתיים לעיתים בתוצאה טרגית של נכות קשה ואף מוות.
העדר אבחון משמעותו, כי הבעיה הרפואית לא אובחנה כלל ועל כן לא מבוצע כל טיפול רפואי אשר ימנע הסלמה של המצב. אבחון שגוי פירושו, כי אובחנה אצל המטופלת בעיה כלשהי אך הדיאגנוזה אינה נכונה, אם בשל הפנייה לבדיקות לא מתאימות, רשלנות בביצוע הבדיקה או פענוח שגוי בשל הבדיקה. אבחון מאוחר, כשמו כן הוא, אומר כי המטופלת אובחנה בליקוי הרפואי אך בשלב מאוחר, דבר הפוגם בסיכויי ההחלמה, פרט בבעיות רפואיות אשר אבחון מוקדם שלהן הנו קריטי.
הטלת אחריות בגין כל אחד מאלו, מחייבת להוכיח כי רופא סביר היה מאבחן את הליקוי הרפואי נכונה ובמועד וכי הנזקים שנגרמו למטופלת ו/או לעובר, לא היו מתרחשים לולא המחדל של הרופא המטפל.
רשלנות רפואית בטיפול ומעקב
אבחון נכון ומוקדם של בעיה רפואית הוא צעד ראשון וחשוב ביותר, שהרי ללא אבחנה, לא יתחיל טיפול, אולם אין די בכך. כאשר הטיפול הרפואי שניתן אינו מתאים ו/או כאשר לא מתבצע מעקב רפואי כהלכה, עלול להיגרם נזק פיזי חמור למטופלת ו/או לעובר. רשלנות רפואית בטיפול בהריון בסיכון גבוה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, למשל :
- שחרור המטופלת לביתה, כאשר נדרש אשפוז בשל מצבה.
- מתן טיפול תרופתי לא נכון בשל רגישות לתרופה או תגובות בין תרופתיות.
- אי מתן הנחיות מתאימות למטופלת, למשל שינוי תזונתי או מנוחה.
מעקב רפואי רשלני מתרחש בין היתר כאשר המטופלת לא מופנית לבדיקות הנדרשות, אשר תפקידן לוודא כי הטיפול שניתן לה אכן היה אפקטיבי ומדדיה תקינים. מקרה אחר הוא מצב שבו הרופא המטפל אינו קשוב לתלונות המטופלת, המעידות על החמרה במצבה, חזרה של הבעיה וכדומה. רשלנות רפואית הן בטיפול עצמו והן בשלב המעקב, יכולה להסתיים בנזק פיזי חמור למטופלת ו/או לעובר, נזק אשר היה נמנע לולא רשלנות הגורם המטפל.
אולי יעניין אותך גם:
על התינוקת שנולדה עם תסמונת נדירה: מדוע מדובר ברשלנות רפואית?