שלב הבדיקות המקדימות המלוות את ההיריון הוא שלב חשוב מאין כמוהו, וכל מחדל שקשור להעדר הפניה לבדיקות או לאבחון לקוי של בעיה רפואית בעובר, יכול להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

במסגרת הבדיקות ניתן לאמוד את מצבו הבריאותי והתפתחותו התקינה של העובר. אם מתגלה מום בהתפתחות העובר, כשל גנטי, או צפי למחלה קשה ולמומים מולדים, יש לידע את ההורים ולתת להם את אפשרות הבחירה אם להמשיך את ההיריון או להפסיקו. אי ביצוע בדיקות מעקב בהריון או טעויות באבחון של תוצאות הבדיקות, מונעים החלטות בנוגע להמשך ההיריון ומהווים רשלנות רפואית בהריון.

מה הן בדיקות הסקר? ומהי מטרתן?

מטרתן של בדיקות הסקר היא לגלות האם העובר סובל ממחלה כרומוזומלית גנטית והאם הוא פגוע. ישנן בדיקות סקר שנועדו למצוא פגמים בעוברים בשלבים מוקדמים של ההיריון, הפרעות כרומוזומליות או מומים שונים.

מדובר בין היתר בבדיקות שנעשות לפני ההיריון וגם במהלך ההיריון. בין היתר מדובר בבדיקות אולטראסאונד (שקיפות עורפית), בדיקות דם (חלבון עוברי), בדיקות דם למקטעים של דנ"א, סקירות אולטראסאונד, בדיקות גנטיות לתסמונת האיקס השביס, לסיסטיק פיברוזיס, לניוון שרירים, טייזק, ולתסמונות כרומוזומליות אחרות.

בין בדיקות הסקר יש גם בדיקות המיועדות לנשים בהריון בגיל מבוגר, ונועדו לבדוק אם העובר סובל מכשל גנטי: למשל בדיקת מי שפיר, או בדיקת סיסי שליה לצורך שלילת מומים גנטיים.

באילו נסיבות אי הפניה לבדיקות סקר מתאימות נחשבת לרשלנות רפואית?

בזמן ההיריון חובה על הרופא המטפל להפנות את האישה לבצע בדיקות לשלילת מומים מולדים בעובר ומחלות גנטיות. כאשר תסמונות שגורמות לעיכוב בהתפתחות, פיגור שכלי, עוותים בגוף מומי לב וכולי, אינן מאובחנות במהלך ההיריון או מאובחנות באופן שגוי – קמה עילה לתביעת רשלנות רפואית.

אילו נשים נמצאות בקבוצת הסיכון?

נשים שנמצאות בקבוצת סיכון כמו חולות סוכרת, מחלה כרונית, או גיל, אשר לא נשלחו לבדיקות סקר מכל סיבה שהיא – ונולד להן ילד אשר סובל ממחלה גנטית או מום מולד – יתכן וקמה עילה להגשת תביעה ברשלנות רפואית.

מה חשיבותן של בדיקות גנטיות לפני ההיריון?

בדיקות גנטיות לפני ההיריון חשובות כדי לבדוק אם בני הזוג נושאים מחלה גנטית כלשהי. אבחון המום לפני הלידה מאפשר להורים לדעת אם ההיריון הוא בסיכון, ולהחליט על הפלת העובר והפסקת ההריון. אם מתגלית מחלה גנטית לפני או בתחילת ההריון יש לעקוב ולשלוח לבדיקות מתקדמות.

יש מחלות כמו תסמונת האיקס השביר – בהן מספיק שהאם נושאת את הגן הפגום כדי להוות סיכון ללידת ילד חולה.

מצב של אי הפניה לבדיקות סקר חדשות

על הרופא המטפל לידע את האישה בביצוע בדיקות סקר גנטי וכן בבדיקות חדשות.

כשל גנטי משפחתי

אם ידוע על כשל גנטי במשפחה, והרופא לא שולח את האישה לבדיקה מתאימה כדי לשלול מחלה גנטית, – מדובר ברשלנות רפואית. קיומן של מחלות גנטיות במשפחה אמור להדליק נורת אזהרה לרופא ועליו לשלוח לבדיקות גנטיות.

התייחסות למחלות על פי עדה ומוצא

יש תסמונות גנטיות שקשורות לגנטיקה של עדה מסוימת. ניתן לעשות בדיקות גנטיות ספציפיות לשלול מחלות שמאפיינות את מוצא ההורים: למשל יוצאי אשכנז צריכים לעבור בדיקה לאיתור טייזקס. ישנן בדיקות לאיתור כשלים גנטיים שצריכים לעשות בני זוג מצפון אפריקה, תימן, או עירק וכולי.

אם לא שולחים את בני זוג לבדיקות סקר גנטיות שרלוונטיות לעדה שלהם, או שלא מודיעים על האפשרות לבדיקה כזו, ונולד ילד שחולה בתסמונת כזו או אחרת מדובר ברשלנות רפואית.

מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

מעקב לקוי בהריון ואי גילוי תסמונת או כשל גנטי בעובר – נחשבים לרשלנות רפואית שבגינה נפסקים פיצויים בתביעות רשלנות רפואית. הפיצויים אמורים לשקף את הצרכים של הילד וההוצאות שנגרמות עקב המחלה כמו הפסד השתכרות של ההורים, טיפולים רפואיים, ניידות, דיור, שיקום, מטפל צמוד, וכולי.

מהי עילת הולדה בעוולה?

זוהי העילה המרכזית בתביעת רשלנות רפואית בהריון. על פי עילה זו, כאשר נולד תינוק הסובל ממום גופני או תסמונת גנטית שלא התגלתה בתקופת ההיריון -זוהי רשלנות רפואית.

מהפסיקה

האם קמה רשלנות רפואי באי הפניה של אישה לבדיקת סקר נוגנדים?
לפתחו של בית המשפט הובאה תביעת רשלנות רפואית בשל העדר זיהוי לאי התאמה בין דמה של היולדת לדם של היילוד. עקב כך נולדה תינוקת שסבלה מכשל רפואי של הצטברות של נוזלים בגוף .התובעות טענו שניתן היה לגלות את הנוגדנים באמצעות בדיקת סקר במסגרת בדיקת דם.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי התקיים מבחן הרופא הסביר. הרשלנות נבחנת על פי הנסיבות באותו המקרה, ובמקרה הנדון ביחס לאותה התקופה. נקבע שלא היתה הנחיה לבדיקת סקר נוגדנים כאשר יש RH חיובי בדם האישה, והרופא התנהל לפי המקובל מבחינה רפואית וגם על פי הנהלים של משרד הבריאות.