ישנם מקרים רבים של רשלנות רפואית בהריון, הגורמים למטופלת ו/או לעובר לנזקים פיזיים משמעותיים ולעיתים אף טרגיים. לשם קבלת פיצוי כספי בגין אותם נזקים על המטופלת להגיש תביעת רשלנות רפואית ולהוכיח כי הטיפול שניתן לה סטה מסטנדרט הטיפול הסביר, כי נגרם נזק פיזי ממשי וכי נזק זה הנו תוצאה של התנהגות המטפל. האמצעי המרכזי להוכחת רשלנות רפואית הוא חוות דעת של מומחה רפואי.
מהי רשלנות רפואית?
מתן טיפול רפואי אשר אינו תואם את סטנדרט הטיפול הסביר וגרם לנזק פיזי ממשי למטופל, הוא רשלנות רפואית. במצב זה, זכאי הנפגע להגיש תביעה נגד הרופא והמוסד הרפואי בו טופל ולקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני. 
הוכחת התביעה מחייבת מן הנפגע להראות את קיומו של מקרה רשלנות, לפרט את היקפו וטיבו של הנזק ולהראות כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול לנזק. כלומר כי הנזק נשוא התביעה לא היה מתרחש לולא הטיפול הרשלני והוא אינו תוצאה של כל אירוע אחר.
כיצד מוכיחים בפועל רשלנות רפואית?
הראייה המרכזית היא חוות דעת של מומחה רפואי, המסבירה בפרוטרוט מדוע הייתה במקרה דנן חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, מהי חומרת הנזקים שנגרמו ועומדת על הקשר הסיבתי שבין הטיפול הרשלני לבין הנזק.
מהו מבחן הרופא הסביר?
על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית, על הנפגע להוכיח בראש ובראשונה כי הייתה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר. כלומר, כי הרופא לא נהג בהתאם למקובל באותו סוג של טיפול/הליך רפואי. כיצד בית המשפט בוחן את התנהגות הרופא בתביעה המונחת בפניו? באמצעות מבחן הרופא הסביר ושואל הוא, האם באותן הנסיבות, רופא סביר אחר היה פועל אחרת והנזק נשוא התביעה היה נמנע. כאשר התשובה היא בחיוב, ניתן יהיה להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית, בכפוף לקיומם של שני התנאים הנוספים, נזק פיזי ממשי וקשר סיבתי. אולם, אם התשובה הנה בשלילה, התביעה תידחה אף אם נגרמה לתובע פגיעה קשה מאוד כתוצאה מן הטיפול. זאת משום שנמצא כי הרופא פעל כהלכה והנזק אינו תוצאה של רשלנותו אלא של גורם אחר, למשל, סיכונים ידועים לטיפול, אשר התרחשותם אינה מהווה רשלנות רפואית.
מה חשוב לדעת על רשלנות רפואית בהריון?
ישנם מקרים שונים של רשלנות רפואית בהריון ואלו יכולים להתרחש בכל אחד משלבי ההיריון. אחת הדוגמאות הנפוצות נוגעת להגדרת סוג ההיריון. במצבים שונים על הרופא המטפל להגדיר את ההיריון כהריון בסיכון גבוה, למשל כאשר המטופלת בגיל מבוגר יחסית, כאשר הנה בעודף משקל משמעותי, אם היא חולת סכרת וכיו"ב. להגדרה זו יש חשיבות רבה מאוד משום שמשמעותה כי המטופלת תהיה במעקב רפואי צמוד יותר מאשר בהריון רגיל. מחדל להגדיר הריון בסיכון גבוה ככזה, מונע את המעקב הנדרש ועלול לגרום לאי אבחון של ליקויים רפואיים ולפגוע במצבו של העובר ו/או במצבה של המטופלת. דוגמא נוספת היא רשלנות בביצוע בדיקות הריון כגון בדיקת אולטרסאונד או בדיקת מי שפיר. העדר מיומנות מספקת או חוסר תשומת לב, יכולים לגרום לתוצאה שגויה של הבדיקה ומכאן למנוע אבחון של פגם או מום בעובר ולדבר יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת כגון הולדה בעוולה.
עד כמה חשובה חוות דעת רפואית?
כאמור מעלה, האמצעי המרכזי להוכחת תביעת רשלנות רפואית הנה חוות דעת של מומחה רפואי.
כאשר מדובר על תביעת רשלנות רפואית בהריון, על הנפגעת לפנות למומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, אשר יכין חוות דעת רפואית ויסביר מדוע הטיפול שניתן חרג מסטנדרט הטיפול הסביר, יעמוד על היקף וחומרת הנזק ויבהיר את הקשר הסיבתי בין הטיפול לנזק. לעניין זה חשוב לציין, כי כאשר הנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות הרופא, אינם רק בתחום הגניקולוגיה, אלא בתחום רפואי אחר, יש לצרף לתביעה חוות דעת נוספת של מומחה רפואי באותו התחום. כך למשל אם נגרם לעובר נזק נוירולוגי, הרי שאין די בחוות דעתו של מומחה לגניקולוגיה, אלא יש צורך בחוות דעת של נוירולוג אשר יסביר מהו טיבו של הנזק הנוירולוגי שנגרם. האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת מומחה? מבחינת החוק היבש ניתן לעשות כן אך הדבר פוגע משמעותית בסיכויי התביעה משום משבית המשפט מקבל את הכרעתו בתביעות אלו על בסיס חוות הדעת הרפואיות.
.