המאפיין של סוג דם שלילי בהריון – RH מינוס – הוא חלבון שקשור לכדוריות הדם האדומות, אשר במקרים מסויימים, מעורר את תגובת מערכת החיסון שגורמת להיווצרות נוגדנים.
כאשר ליולדת יש סוג דם שלילי, כלומר היא שייכת לקבוצה של RH מינוס, ולעובר שברחמה יש סוג דם פלוס, עלולה להתפתח אצלה תגובה של מערכת החיסון כנגד כדוריות הדם של העובר. במקרה כזה מערכת החיסון של האישה עלולה לתקוף את דמו של העובר. מקרים אילו מתרחשים בעיקר כשיש מגע בין דם העובר לדם האם (בדיקור מי שפיר, דימום רציני, לידה, וכולי).
הנוגדנים הנוצרים ונשארים בדם האישה, עלולים לפגוע בדמם של עוברים שיתפתחו גם בהריון עתידי, ולגרום למחלות דם כמו אנמיה.
חיסון אנטי D למניעת נוגדני RH
ניסיון לעצור את תגובת מערכת החיסון של היולדת אפשרי באמצעות מתן חיסון מיוחד הנקרא: אנטי D אשר ניתן בשבוע 28 להיריון ולא יאוחר מ- 72 שעות מחשיפת דם האם לדם העובר. החיסון מונע את יצירת נוגדני ה- RH בדם האישה, ובכך עוצר את הפגיעה בדמו של העובר ומונע מחלה קשה ואפילו מוות. יש לחזור על החיסון שוב אחרי הלידה, אם אכן מתגלה אצל היילוד דם מסוג RH חיובי, וזאת כדי למנוע תקיפת דם עוברים על ידי הנוגדנים של האם, בהריונות הבאים.
באילו נסיבות מתרחשת רשלנות רפואית בגין אי זיהוי סוג דם שלילי?
על הרופא העוקב אחרי ההיריון מוטלת האחריות להפנות את האישה לבדיקת דם, לצורך זיהוי סוג הדם שלה, ולגילוי נוגדנים. במקרה שמתגלה אצל האישה סוג דם RH שלילי , ולבן זוגה סוג דם RH חיובי, עשוי העובר להיות עם RH חיובי. במצב כזה העובר חשוף לכך שנוגדני האישה יתקפו את כדוריות הדם שלו ויגרמו לו לנזק רב. אי הפניית האישה לבדיקת הדם החשובה הזו מהווה אם כן רשלנות רפואית.
אי מסירת מידע בנושא של חיסונים חשובים בהריון מהווה רשלנות רפואית
על הרופא המטפל באישה חלה חובה לעקוב באופן הדוק אחרי ההיריון, מצבו של העובר והתפתחותו התקינה, ומצבה הבריאותי של האישה. כחלק מהמעקב והטיפול עליו לתת מידע לגבי חיסונים חשובים במהלך ההיריון. אי מתן מידע לגבי חשיבות החיסונים מהווה רשלנות רפואית במקרה ונגרם נזק לעובר.
רופא העוקב אחרי ההיריון חייב בחובת זהירות גבוהה מאוד, וצריך לתת לאישה את כל המידע והאינפורמציה לגבי טיפולים חשובים בהריון ובין היתר לגבי חיסון אנטי D המונע יצירת נוגדנים בגוף האישה נגד דמו של העובר. כל מחדל בנוגע לאי מתן מידע אודות החיסונים, אי ההפניה לבדיקת סוג הדם של האישה, אי מתן החיסון או מתן החיסון לא במועד – מהווה רשלנות רפואית שהוכרה בפסיקה.
העדר מעקב של רופא אחרי ביצוע בדיקה למניעת אנמיה עתידית בעוברים – מחדל העולה כדי רשלנות רפואית
בית המשפט דן בשאלה זו במסגרת תביעה בה נטען כי קופת החולים התרשלה במהלך הריון, מאחר ולא הפנתה את האישה לבדיקה לצורך מניעת אנמיה אצל העובר, ומחדל זה גרם לנזק עתידי.
לתובעת היה סוג דם RH שלילי ולעובר סוג דם RH חיובי. על פי הפרקטיקה המקובלת נותנים חיסון אנטי D לנשים בהריון בעלות סוג דם RH שלילי ובהמשך חיסון נוסף אם נמצא שלעובר יש אכן סוג דם RH חיובי.
יש מצבים שהחיסון לא מועיל לאחר שנוצרו כבר נוגדנים בדם האישה נגד הדם של העובר, ואז יש לעשות בדיקת COOMBS כדי לדעת אם אכן יש נוגדנים שיישארו בגוף האישה בהמשך, ויסכנו את חיי העוברים הבאים שלה באנמיה.
בית המשפט קבע שהרופאה לא הוכיחה שהפנתה את האישה לבדיקה ובכל מקרה לא עקבה אחרי תוצאות הבדיקה – דבר שעולה כדי רשלנות רפואית.
זכויות החולה וחובת מסירת מידע הנוגע לאפשרויות הטיפול:
מקור החובה למסירת מידע לגבי טיפול הוא בחוק זכויות החולה. על הרופא להסביר לחולה את משמעות הבדיקות שעליו לעבור כדי לקבל הסכמה מדעת של החולה לטיפול, ולאפשר לו לקבל אחריות לגבי מצבו הבריאותי. נקבע כי במקרה הנדון, לא היה מעקב רפואי כנדרש, ולכן האחריות לא עברה לכתפי התובעת מאחר והיא לא קיבלה הסבר לגבי חשיבות הטיפול המונע, חשיבות בדיקת COOMBS, והתוצאות הצפויות מאי מתן חיסון אנטי D.
מקורות:
בית חולים ליס ליולדות ונשים. סוג דם שלילי בהריון.
כללית הריון ליד והנקה. RH שלילי וחיסון אנטי D בהריון.
אולי יעניין אותך גם:
רשלנות בבדיקות אולטרסאונד בהריון – מתי יש עילה לתביעת רשלנות?