לידת פג פגוע: רשלנות עקב אי מניעת לידה מוקדמת

לידה מוקדמת היא סיבוך בהריון. מדובר בלידה שמתרחשת לפני שבוע 37 להריון כאשר העובר עדיין לא בשל ללידה, הראות שלו לא מפותחות דיין והוא עלול לסבול מסיבוכי נשימה, וגם אברים ומערכות אחרות בגופו אינם בשלים לצאת לאוויר העולם. לידה מוקדמת עלולה לגרום לחולי קשה ויש לה השלכות עתידיות על חיי היילוד. כאשר קיים חשש אמיתי למצב של לידה מוקדמת על פי סימנים ידועים ומוכרים, הדבר החשוב שצריך לעשות לנסות ולדחות את הלידה ככל האפשר כדי למזער נזקים. במקביל יש להיערך ללידה ולהפעיל מעקב צמוד ואינטנסיבי של בדיקות וניטור.

מהם סימני אזהרה ללידה מוקדמת?

בפרקטיקה הרפואית יש סימנים מוכרים המזהירים מלידה מוקדמת כמו:

• צוואר רחם מקוצר
• זיהום
• הריון של תאומים זהים או ריבוי עוברים מומים ברחם
• היסטוריה של לידות מוקדמות
• ירידת מים
• דימומים
• זיהום בדרכי השתן
• צירים
  ועוד.

מדוע בעצם לידה מוקדמת נחשבת למסוכנת?

לידה מוקדמת קשורה קשר הדוק לסיכון חיי העובר ולבריאותו. כאשר גיל ההיריון נמוך ומשקלו של הפג זעיר – הסיבוכים הרפואיים מחריפים. במקרים רבים עלול העובר לסבול משיתוק מוחין בגלל הפסקות נשימתיות (סיבוך מוכר), פיגור, חרשות, עיוורון, סיבוכי נשימה כתוצאה מריאות לא מפותחות, סיבוכים בתפקודי הלב, כשלים במערכת העיכול ואברים פנימיים אחרים, וכולי.

האם ניתן למנוע לידה בטרם עת?

לא בטוח שניתן לגמרי למנוע לידה מוקדמת. עם זאת, אפשר לנסות לדחות את הלידה לפרק זמן מסוים, ולזרז את הבשלת הריאות ויתר האברים החשובים. הטיפול במניעה של לידה מוקדמת מתמקד במנוחה ומעקב ושמירת הריון, טיפול תרופתי בפרוגסטרון, תרופות למניעת ועיכוב צירים, סטרואידים להבשלת הריאות של העובר, מגנזיום להפחתת סיכון לשיתוק מוחין אצל העובר, וכולי.

יש לעקוב בקפדנות אחרי התקצרות צוואר הרחם שמעידה על התקרבות הלידה. ישנן אופציות להחדרת התקן לתמיכה בצוואר הרחם או לפרוצדורה אחרת שמעכבת את התקצרות צוואר הרחם.

מתי קמה רשלנות רפואית בשל אי מניעת לידה מוקדמת?

רשלנות רפואית באבחון

יש נשים שנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת וניתן בפירוש להעריך זאת מראש. במקרה כזה ברור שעל הרופא המטפל לעקוב באופן מיוחד אחרי ההיריון באמצעות בדיקות וניטור. בין היתר חייב הרופא לאבחן את הסימנים ללידה מוקדמת ולעקוב אחרי אורך צוואר הרחם, לבצע בדיקות אולטראסאונד, בדיקות דם, מוניטור, וכולי. כל מחדל בנוגע לבדיקות אבחון עלול לעלות כדי מחדל רשלני.

רשלנות רפואית בטיפול

כאשר החשש ללידה מוקדמת מאומת בבדיקות, על הרופא המטפל לעשות את כל המאמצים הטיפוליים לדחות את הלידה ככל האפשר. בין היתר עליו לתת ליולדת טיפול תרופתי שדוחה את הצירים ואת הלידה, לתת סטרואידים לטיפול בריאותיו של העובר, לתת תרופות נוספות למניעת חולי אצל העובר, להורות על שמירת הריון, ולהמשיך מעקב רציף של בדיקות וניטור העובר באמצעות אולטראסאונד. אם יש חלילה זיהום תוך רחמי, אזי יש צורך בטיפול אנטיביוטי.

אם הרופא והצוות הרפואי לא מאתרים במועד סיכונים ללידה מוקדמת, לא עושים פעולות לדחיית לידה ושיפור מצבו הרפואי של הפג, ונולד פג פגוע עם בעיות רפואיות ומגבלות גופניות – אפשרי שמדובר בהתנהלות רשלנית וקמה עילת להגשת תביעת רשלנות רפואית.

תיאור מקרה מהפסיקה:

העדר קשר סיבתי בין נזק שנגרם לילודים ובין מעשה הרשלנות
בית המשפט המחוזי דן בתביעה שהוגשה נגד בית החולים שערי צדק בשל נזקים שנגרמו לתובעים  בעקבות רשלנות רפואית בלידה.

התובעים הם תאומים שנולדו בלידה מוקדמת בשבוע 26, וסבלו מסיבוכים רפואיים ובין היתר שיתוק מוחין ופיגור שכלי.

התובעים טענו לרשלנות מצד בית החולים בכל הקשור לאבחון לידה מוקדמת ולאי זיהוי הריון בסיכון. נטען כי הנתבעים לא דאגו לזרז את הבשלת הריאות של העוברים, ולא עשו די בכל הקשור למעקב אחרי היולדת. כמו כן גם התרשומת הרפואית לקתה בחסר. מנגד טען הנתבע שפעל באופן סביר וכל אופן פעולה אחר היה מביא לאותה תוצאה.

בית המשפט פסק, שאכן קמה החובה על הנתבע לאבחן מצב לידה מוקדמת, אולם הוא לא בדק את האישה באופן מספק ולא ניהל כדין את הרישום הרפואי, ובשל כך הפר האת חובת הזהירות.

עם זאת, קבע בית המשפט כי המצב של הילודים נגרם בשל היותם פגים, וניתן היה לעכב את הלידה מקסימום ל- 48 שעות. הסיכוי להפחתת הנזק היה קטן מאוד.

על כן, למרות ההתרשלות בטיפול, לא נמצא קשר סיבתי בין הנזק ליילודים לבין מעשה ההתרשלות,
והתביעה נדחתה .

הסדר פשרה במסגרת תביעת רשלנות רפואית לידה מוקדמת

במקרה אחר קיבל בית המשפט המחוזי הסדר פשרה, בו נקבע כי פגית שנולדה בלידה מוקדמת בחודש שביעי וסבלה מנזק מוחי, תקבל פיצוי כולל של 4.8 מיליון שקלים.

התובעים טענו שהרופא המטפל לא עקב באופן מסודר ואינטנסיבי אחרי מצב צוואר הרחם של האישה אשר היתה בסיכון ללידה מוקדמת של תאומים. הרופא לא זיהה צוואר רחם מקוצר ולא נתן טיפול לדחיית הלידה, ולמניעת נזקים ליילודים. הפיצויים שנפסקו כללו אבדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, ניידות, וכולי.