רשלנות רפואית חמורה בלידה עלולה לגרום למות העובר. מדובר באירוע מטלטל, דרמטי וטראומטי, ליולדת ולבני משפחתה. אבדן העובר במהלך לידה או בסמוך לה מותירה נזקים נפשיים, פחד, דיכאון, וגם חששות מסיכונים צפויים בהריונות נוספים.
כאשר העובר מת בלידה או בסמוך לה, יש לבדוק אם היה מחדל רשלני מצד הרופא המטפל, בניתוח הקיסרי או במהלך הלידה וגם בתקופת ההיריון.
לצורך ניהול התביעה כזו נדרש ידע רפואי נרחב, וצריך להיעזר במומחה רפואי ולצרף חוות דעת בכל הקשור למחדל הרפואי, ולקשר הסיבתי בין המחדל והנזק.
מחדלים במהלך ההריון ובהכנה ללידה
כאשר האישה לא מופנית לביצוע בדיקות חשובות בתקופת ההיריון, או שהבדיקות נעשות בצורה לקויה, והפענוח שגוי, אין ספק שמדובר ברשלנות שיש לה השלכות ישירות על הלידה ועל מצבו של העובר. הרופא המטפל צריך להתחשב בתוצאות הבדיקות השגרתיות בהריון שמלמדות על מצב היולדת ומצב העובר, ועל הליך הלידה שיהיה ככל הנראה המתאים ביותר למצב זה.
בנוסף, כאשר לא מבוצעות גם הבדיקות החשובות גם בתחילת הליך הלידה, וניתן טיפול לקוי המעיד על העדר מקצועיות או מחדל מנהלי – הדבר יחשב לרשלנות רפואית. למשל, כאשר מאבחנים בתחילת הלידה סימנים למצוקה עוברית, יש לשקול זירוז של הלידה, ביצוע של ניתוח קיסרי או אפשרויות אחרות כנדרש.
אם מתברר שהיה צורך בניתוח קיסרי, או כל פרוצדורה רפואית אחרת מזו שבוצעה בפועל, שבעקבותיה נגרם מוות לעובר, יש מקום לתבוע בתביעת רשלנות רפואית. על התביעה להוכיח את המעשה הרשלני, כלומר, שהפרוצדורה הרפואית שבה נקטו הרופאים המטפלים היתה פסולה, והיא זו שהביאה למות העובר. התביעה תתמקד בכך שהליך רפואי אחר שהיה נחוץ באותו מקרה היה בו להציל את העובר ולמנוע את הנזק.
סיבוכים בלידה שגורמים למות העובר
מות העובר בלידה יכול להתרחש בגלל טיפול רשלני בסיבוכים פתאומיים כמו חנק מחבל הטבור, רעלת הריון, סיבוכים הקשורים למי השפיר, וכולי. יש והסיבוכים נובעים מתוך מחדל כגון השתהות בביצוע ניתוח קיסרי שלא בוצע בזמן, לידה מכשירנית שכשלה בגלל חוסר מקצועיות ומיומנות, אי אבחון רשלני של קרע ברחם שגרם למצוקה עוברית והוביל למותו של התינוק, טיפול לקוי בתינוק אחרי שנולד, וכולי.
פסקי הדין מבחינים לעניין הפיצויים בתביעת רשלנות בין מות העובר ברחם אימו, ובין מות תינוק בסמוך ללידתו וצאתו לאוויר העולם. האבחנה הזו נובעת מהשוני במעמד המשפטי בין עובר שנמצא ברחם, ובין תינוק שנולד.
מות העובר ברחם
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עובר שנמצא ברחם אימו נטול זכות עצמאית. אין לעובר ברחם אימו כשרות משפטית ואין לו זכויות וחובות לפי החוק. על כן, העובר ברחם אינו "זכאי" לפיצויים בגין ראשי נזק כמו כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים ואבדן השתכרות. במקרה כזה בו העובר מת לפני שיצא לאוויר העולם, יקבלו הוריו את הפיצוי בגין נזקים לא ממוניים: כמו עגמת נפש, כאב וסבל.
עם זאת, צריך לציין כי בתי המשפט נוטים לאחרונה להגדיל את הפיצויים להורים שאיבדו את העובר בלידתו, בשל ההבנה של הסבל והכאב נפשי במצבים שכאילו. כמו כן פסקי הדין הרחיבו את מספר הניזוקים מהרשלנות הרפואית, וקבעו במקרים רבים, שגם האב / בן הזוג יקבל פיצויים, על אף שאינו סובל מפגיעה נפשית ישירה כמו היולדת.
מות תינוק בסמוך ללידתו
תינוק שנולד ויצא לאוויר העולם, אולם נפטר לאחר הלידה, או בסמוך ללידה, נחשב על פי חוק הכשרות כבעל זכות עצמאית, ויהיה זכאי לפיצוי בגין ראשי נזק כמו כאב וסבל, תוחלת חיים שהתקצרה, אבדן יכולת השתכרות, ונזקים נוספים.
עם מות התינוק, גם ההורים זכאים לתבוע נזקים, בהיותם נפגעים באופן ישיר מהרשלנות, והם יקבלו פיצויים בגין נזקיהם הלא ממוניים, כמו גם נזקים ממוניים אם היו. היו מקרים בהם נפסקו פיצויים אף מעל מליון שקלים ויותר מכך.
פיצויים בגין פטירת תינוק שנולד, ונפטר קרוב מאוד ללידה יהיו גבוהים יותר מפיצויים שיקבעו במקרה שהעובר נפטר ברחם אימו, הגם ששני המקרים ללא ספק מטלטלים רגשית ונפשית, וההבחנה ביניהם קשה מנשוא.
אולי יעניין אותך גם: