רשלנות רפואית פגיעה בוולד

פגיעה של היילוד במהלך הלידה פוגעת באיכות חייו וחיי משפחתו, ולעיתים גם במשך חייו. נזק לוולד יכול להיגרם מסיבה גנטית, או בגלל הסתבכות בלידה.

לפעמים לא ניתן למנוע את ההסתבכות, עם זאת יש מקרים לא מעטים בהם בעזרת אבחון נכון והחלטות טיפוליות מתאימות – ניתן למנוע נזקים בלתי הפיכים. כאשר הצוות הרפואי לא מצליח למנוע את הנזק – חשוב לבדוק אם מדובר ברשלנות רפואית.

פגיעה מוחית / שיתוק מוחין

פגיעה מוחית עלולה להיגרם  בשל חוסר בחמצן מסיבות שונות ובין היתר,  כריכה של חבל הטבור סביב העובר, קרע ברחם או הפרדות שליה וכולי.

פגיעה מוחית בוולד עלולה להיגרם במהלך לידת מכשירים רשלנית (לידת וואקום או מלקחיים ), שבעקבותיה נגרמים לחץ ופגיעה בראש העובר.

שיתוק מוחין היא אחת הפגיעות הקשות ביותר שקורות בשל רשלנות רפואית בלידה. מדובר בכשל נוירולוגי כתוצאה מפגיעה עצבית שילווה את היילוד כל חייו. פגיעה כזו יכולה להיגרם בין היתר כתוצאה מהתנהלות רשלנית בזמן הלידה או מכך שלא מגיע מספיק דם רווי בחמצן למוח העובר.

חילוץ העובר מרחם האם

פגיעה ביילוד יכולה להתרחש תוך הוצאת העובר מרחם אימו. כאשר מדובר בעובר גדול או שהוא נמצא במנח מסויים שמקשה על חילוצו, חשוב לשקול אפשרות ללידה קיסרית כפי למנוע פגיעה של פרע כתפיים  שעלולה לגרום לשיתוק בגפיים.

מעקב אחרי הלידה/ בדיקת אפגר

הצוות הרפואי מחויב לעקוב אחרי מצבו של היילוד גם לאחר הלידה. עליו לבצע בדיקת אפגר שנותנת תמונה על מצבו של היילוד: נשימה, דופק, רפלקסים, שרירים, צבע עור וכולי, ולתת מענה טיפולי הולם ככל האפשר לכל בעיה רפואית שמתעוררת.

צורך בניטור כדי למנוע מצוקה עוברית

פגיעה ביילוד יכולה להיגרם בשל העדר אבחון מצוקה עוברית או אי טיפול במצוקה. מצוקה מתרחשת כאשר מגיע פחות חמצן לעובר, בעיקר כאשר זרימת הדם מואטת בזמן צירים, או חבל הטבור נכרך סביב העובר, וכולי.

כדי למנוע מצבים מסוכנים כאילו, מחברים את היולדת למכשיר שמנטר את קצב הלב של העובר, במשך כל מהלך הלידה, כדי לעקוב אחרי מצבו של העובר ולזהות שינויים. באמצעות הניטור ניתן לזהות אם העובר נמצא במצוקה כלשהי.

במצב של מצוקה הדופק של העובר מאט, תנועותיו נחלשות והיולדת עשויה להתריע על כך. תופעה נוספת שמצביעה על מצוקה עוברית היא מי שפיר מקונאליים שמכילים את צואת העובר.

צריך לאבחן את המצוקה בזמן כדי למנוע נזק מוחי בלתי הפיך. אם לא מזהים את מצוקת העובר, יתכן שקמה עילת לתביעת רשלנות רפואית. לחילופין, כאשר מאתרים מצב של מצוקה עוברית, חשוב להגיע להחלטה מהירה ומיידית כיצד לחלץ את העובר בחן בניתוח קיסרי או בלידת מכשירנית לפי הנסיבות.

לידה מוקדמת – סיכון ליילוד

פגיעה ביילוד יכולה להיגרם גם בשל כך שלא מונעים לידה מוקדמת כאשר היילוד אינו בשל לצאת לאוויר העולם. לידה מוקדמת עלולה להתרחש בשל מספר סיבות בין היתר בדיקות פולשניות כמו בדיקת מי שפיר, טראומה שמתרחשת בהריון, רשלנות שנוגעת לשמירת הריון, וכולי.

עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית בשל פגיעה בוולד

יש לבחון הגשת תביעת רשלנות רפואית כאשר :

• במהלך הלידה התעוררו סימנים שהראו על מצוקה עוברית שלא טופלו, ונולד יילוד שסובל מבעיה רפואית;
• סימנים שיש בהם כדי להעיד כי לוולד נגרם נזק בלתי הפיך כמו : אפגר נמוך (בדיקה נוירולוגית שעושים ליילוד מיד אחרי הלידה אינה תקינה );פגיעה נוירולוגית כתוצאה מחוסר חמצן;פרכוסים ותנועות לא רצוניות;צורך בהנשמה של היילוד;
• העדר מענה רפואי מספק בעיקר כשהלידה מסתבכת;

תביעת רשלנות בעקבות פגיעה בוולד

כדי להגיש תביעת רשלנות חשוב מאוד להסתמך על מסמכים רפואיים שקשורים למהלך הלידה. במסגרת התביעה עצמה צריך להוכיח רשלנות, נזק, וקשר סיבתי בין הרשלנות והנזק. הפיצויים הנתבעים כוללים פיצויים עבור נזק ממוני כמו הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, וכולי, וכן נזק בלתי ממוני כמו כאב, וסבל. לצורך התביעה יש צורך לעיתים במספר חוות דעת רפואיות המוכיחות את מעשה הרשלנות והנזקים שנגרמו.

התיישנות

תביעה של הקטין בעילת רשלנות תתיישן בהגיעו לגיל 25 ( סופרים 7 שנים מהגיעו לגיל 18). לעומת זאת תביעת הוריו תתישן תוך 7 שנים בלבד.